מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ז׳:ט״ו

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ז׳:ט״ו
15 עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת בַּמּוֹעֵד. גּוֹזְזִין שְׂעָרוֹ וּמְכַבְּסִין כְּסוּתוֹ וְעוֹשִׂין לוֹ אָרוֹן. וְאִם לֹא הָיוּ לָהֶם נְסָרִים מְבִיאִין קוֹרוֹת וְנוֹסְרִין מֵהֶם נְסָרִים בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וְאִם הָיָה אָדָם מְפֻרְסָם עוֹשִׂין אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק. אֲבָל אֵין כּוֹרְתִין עֵץ מִן הַיַּעַר לִנְסֹר מִמֶּנּוּ לוּחוֹת לָאָרוֹן. וְאֵין חוֹצְבִין אֲבָנִים לִבְנוֹת בָּהֶן קֶבֶר:
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב ז׳:ט״ו
15 עושין כל צרכי המת עד בשמחת הנישואין. פ"ק דמ"ק דף ח':
16 אבל מחזיר הוא עד בין בכלי. הכל פ' אלו מגלחין דף י"ח:
17 ועושה כל תכשיטיה עד לקפלו במועד. פ"ק דע"ז ופרק קמא דמועד קטן דף ט':